לאחרונה שמעתי סיפור מדהים על שבט אפריקאי שאופן התמיכה שלו בחברי השבט מדהים!!!

כשמישהו מבני השבט מתנהג בצורה פוגענית, מביאים אותו למרכז הכפר שם כל השבט מתאסף, עומד מסביבו ובמשך יומיים הם פשוט מזכירים לו את היופי הפנימי שלו וכל הדברים הטובים שהוא עשה.

השבט הזה מאמין בטוב של בני האדם. הם חושבים שהמהות העמוקה של כולנו טובה, שכולנו רוצים בטחון, אהבה, שלום ושמחה. אבל לפעמים, מסיבות כאלה ואחרות, אנחנו עושים טעויות ואפילו פוגעים באחרים. הקהילה הזאת רואה את הטעויות הללו כזעקה לעזרה ולא כסימן לכך שהאדם עצמו רע או פסול.

אז כשמישהו "מועד", כל השבט מתאחד כדי לעזור לו לחזור למהות האמיתית שלו. 

הם מזכירים לו מי הוא באמת, עד שהוא נזכר במהות העמוקה והטובה שלו ומכיר בכך שזו האמת הבסיסית ממנה הוא התנתק זמנית.

"שיקובה נבאג'יוטיסאיקיא!"

נבאג'יוטיסאיקיא, זו מחמאה שמשתמשים בה בדרום אפריקה ומשמעותה: 

"אני מכבד אותך, אני מוקיר אותך, אתה חשוב לי".

בתגובה, אנשים יאמרו שיקובה – "אם כך, אני קיים עבורך".

מזמינה גם אותנו לזכור שכולנו באים ממקום טוב… 

כולנו רוצים טוב… אבל לפעמים אנחנו שוכחים.

בואו נזכור שאם היה מישהו שהיה זוכר זאת בשבילנו ומזכיר לנו את זה בזמנים קשים, מן הסתם היינו יכולים להיות הגרסא הכי טובה של עצמנו.

אז… "שיקובה נבאג'יוטיסאיקיא!"

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן