לאורך ההיסטוריה האנושית ניסו גברים ונשים למצוא את הדרך הנכונה לחיות זה עם זה, להבין זה את זה, אולם הדרך להגיע להרמוניה הייתה תמיד פתלתלה וחמקמקה. כל תקופה הביאה עימה את ההתמודדות שלה ואת הקשיים עליהם צריך היה להתגבר על מנת שגברים ונשים יצליחו לחיות בהרמוניה זה עם זה, זה לצד זה…

בעידן המודרני בו אנו חיים, נוצר בלבול משמעותי ומהותי שמפריע לאנשים רבים למצוא את הזוגיות הנכונה להם. נוצר שינוי מהותי בתפקיד ובדמות האישה כמו גם בדמות הגבר. אנו בעצם דור שחווה את דור האימהות שלנו כדמות האישה הקלאסית ולצד זה, אנו גם חווים את השינוי במעמד האישה שהולך ומתפתח. חווינו מנטליות פטריאכלית לצד גברים שיותר ויותר מתחברים לצד הנשי והרגיש שלהם. ייתכן שהקושי מתרכז בעובדה שנשים הפכו להיות משיגניות יותר, מצליחניות והשילו מעליהן את ה"תפקיד הקלאסי" של דמות האישה האימהית, המטפלת והבלבול שנוצר בקרב הגברים (וגם בקרב הנשים) הוא גדול.

חשוב להבין שמצד אחד המהות הנשית הבסיסית לא השתנתה, אנו הנשים בנויות מאותם חומרים, אנו עדיין נשים במהותנו אבל העולם המודרני מעודד אותנו להיות יותר… יותר מצליחניות, יותר מובילות, אפילו תוקפניות יותר, ובעצם השארנו מאחור את כל מה שיפה ומושך בדמות האישה. חשוב לציין שאני לא תומכת כאן בחזרה שלנו לדמות האישה הכנועה או הצייתנית אלא בשמירה על הנשיות והרכות. את הקסם הזה רובנו איבדנו. את הנשיות האמיתית, את המהות המכילה, את ההבנה, את הרוך…

נשים רבות נותרות היום לבד, מתוסכלות ומאשימות את המין הגברי "הלא רציני", ה"נצלן" ה"בוגדני" אך חשוב להתבונן לעומק ולבדוק האם כל הגברים באמת כאלה? שאלה גדולה… אין ספק שלא מעט גברים הפכו להיות במהותם "ציידים" יתר על המידה, חלקם מנותקים רגשית ומתנהלים באופן כמעט "אינסטרומנטלי" חסר עומק ורגישות אולם ישנם גם רבים עם רגשות עמוקים וצרכים שאם רק נדע לראות אותם, לגעת בהם, נוכל להגיע אל ליבם ונצליח לכבוש אותו…

הגברים לעומת זאת נשארו גברים במהותם אך עם הזמן הם איבדו את הכוח החד משמעי שלהם. המושכות כבר לא בידיהם באופן אוטומטי וברור מאליו. היום עליהם ללמוד להתפשר, לקבל, להקשיב, להיות שותפים במטלות שפעם נחשבו לכאלה שהיו נחלתה של האישה בלבד, להפגין רגשות ולהתחשב.

גברים רבים היום מתקשים עם העובדה שחלק גדול מהנשים כבר לא "נשיות" כמו פעם, לא קשובות מספיק, לא קשות להשגה, לא מהוות אתגר מספק, הן קשות, גבריות מידי, תוקפניות אך מצד שני לא מוותרות על הרצון ליהנות מההתנהלות הגברית של פעם. לא מוותרות על האבירות, על הפינוק, על היחס המיוחד. הן עדיין רוצות את הגבר החזק, המגונן, המפרנס, המוביל. היום אנו עדיין רואים נשים שיוצאות לדייטים ומצפות שהגבר יהיה זה שישלם את החשבון בסוף הדייט. במקרים שהגבר לא עושה זאת, הוא מקבל באופן אוטומטי תווית של קמצן ולא של אדם שיוויוני…

אם כך, נשים בימינו בעצם לא מבינות שיש להן תרומה אדירה למאזן המעורער הזה שהולך ומסלים עם הזמן. מצד אחד אנחנו רוצות "ללבוש את המכנסיים", להוביל, להצליח, לא להישאר מאחור ומצד שני אנו לא מבינות מדוע הגברים לא מתנהגים אלינו כפי שליבנו משתוקק? האם ייתכן שאנו יצרנו במו ידינו את הבעיה ע"י שידור מסרים כפולים? מצד אחד שידור המסר "אני אישה חזקה, מצליחה, עצמאית" ומצד שני אני רוצה ומצפה שהגברים יתייחסו אלינו באופן ג'נטלמני, שישלמו את החשבון בפגישה, שינהגו בנימוס ובכבוד, שיחזרו, שיכבשו.

על הדור החדש מוטל התפקיד המורכב והמסובך של יצירת האיזון העדין בין מצב בו הנשים יקבלו שיוויון מלא מחד ומאידך עלינו לדאוג לשמור ולשמר את השוני בין המינים כי הרי זה הטבע, כך נוצרנו והשוני הזה ביננו יוצר את הקסם – זה כל היופי.

אנו שווים אבל שונים וזו צריכה להיות נקודת הפתיחה… זה הבסיס והלב של הדינמיקה המשתנה במערכת היחסים בין המינים.

חשוב שנזכור כנשים לפרגן לעצמנו את המקום הרך, הנשי, המכיל. חשוב שנזכור שהצרכים הבסיסיים שלנו כנשים נותרו בעינם למרות הזמנים המודרניים בהם אנו חיות. אנחנו עדיין רוצות אהבה, רוצות זוגיות עמוקה ומכילה, רוצות מערכת יחסים טובה ומכבדת ממש כשם שהגברים עדיין רוצים הערכה, תחושה של ערך, של חשיבות ובת זוג אכפתית ומפרגנת לצידם.

הקושי למצוא היום מערכת יחסים טובה ומכבדת טמונה בעובדה שיש לכולנו בלבול בזהות. אף אחד מן המינים לא באמת יודע על איזו משבצת הוא יושב ולכן כולנו משתתפים במשחק כסאות מוזיקליים בו אנו יושבים בכל פעם על כסא אחר ומבלבלים את עצמנו ואת הסובבים אותנו.

למי שנושא זה חשוב, מי שלא מצליח ליצור זוגיות מוצלחת, שמתאכזב פעם אחר פעם, חשוב שיעצור ויבדוק עם עצמו  את הדברים הבאים:

• האם הוא משתתף ללא מודע במשחק הכסאות המוזיקליים, האם הוא משדר מסרים כפולים ולא למד לראות ולהנות מהשוני בין המינים?
• האם הוא בדק את המכשולים שהוא באופן אישי ייצר לעצמו בדרך לזוגיות בריאה ומוצלחת?

ו… לא לשכוח, מה שחשוב בזוגיות היא חברות אמיתית, שיוויון ושמירה על השוני הקיים ביננו ממילא.