מה אתם יודעים על הקשר בין המוח שלכם לבין דפוסי ההתנהגות שלכם?
האם ידעתם שכולנו מכורים לדפוסי התנהגות מסוימים על אף שהם לעיתים קרובות גורמים לנו סבל? כאשר אני אומרת מכורים, הכוונה להתמכרות ברמה הפיזית ולא רק ברמה הנפשית… איך זה בא לידי ביטוי ואיך אנו "מתמכרים"? למה אנו הופכים להיות מי שאנחנו ולא מצליחים להשתחרר מדפוסי התנהגות מסויימים שמעיבים על חיינו?
מי שמכיר קצת את מבנה המוח ופעילותו יודע ומבין שהמוח שלנו הוא מכונה רבת עוצמה שניתן לומר שהיא שולטת בתפיסת המציאות שלנו ואפילו ברגשות שלנו. בכל פעם שאנו חוזרים שוב ושוב על דפוסי התנהגות שלנו, מוחנו "רושם" את הדפוסים הללו, הוא מייצר חומרים מסויימים הקשורים לאותה התנהגות ולאט לאט אנחנו מתרגלים לצרוך את אותם חומרים. זוהי תבנית ההתמכרות.
התהליך הוא כזה: אנחנו "מזינים" את מוחנו בחומרים כימיים מסוג מסויים הקשור להתנהגותנו והמוח מצידו מתרגל לצרוך את אותם חומרים ואף מתמכר להם.
כך אנו רואים מסביבנו אנשים מזנים וסוגים שונים שאף ניתן "לקטלג" אותם לפי סוגי התנהגות. יש את המתלוננים הכרוניים, הכועסים הכרוניים, הלחוצים, הקורבנות, הנעלבים ועוד ועוד מכל הבא ליד.
איך זה עובד?
למשל אדם שנוהג להתלונן, התחושות והפעולות (בזמן שהוא מתלונן) משחררים את אותם חומרים מסויימים במוח. אם אותו אדם מתמיד בהתנהגות זו לאורך זמן, גופו מתמכר לחומרים אלה וכך הוא מאבד שליטה על עצמו, תגובותיו ורגשותיו. "הנעלבים" ימשיכו להיעלב ביתר שאת, "התוקפניים" ימשיכו לתקוף, "הקורבניים" ימשיכו לחוש תחושות של קורבן, המרחמים על עצמם ימשיכו "לשבת בחושך" וכמעט ייהנו מתחושות המסכנות שלהם שהרי הם מספקים צורך מסויים שלהם. זה מה שנקרא התפתחותה של אישיות אם תרצו. אך חשוב להבין שאותה אישיות מתפתחת לא רק כמשהו אבסטרקטי אלא גם כמשהו פיזי וכימי שיש לו יחסי גומלין עם המציאות.
כמעט כולנו חשים תסכול וחוסר אונים כאשר אנו נוהגים בצורה מסויימת ולמרות שאנו מודעים לכך שאותה התנהגות פוגעת בנו ובקרובים לנו, אנו לא מסוגלים להפסיק. זוהי המהות האנושית. וכך כמו פזמון חוזר אנו שבים ועושים את אותן טעויות שהביאו אותנו לאותן תוצאות אומללות וחוזר חלילה.
נשאלת השאלה, אם זוהי המהות האנושית, האם ניתן להתגבר על כך? האם יש מוצא מן הדפוסים הללו, האם יש מוצא מההתמכרות הזו של המוח? שהרי אם זו התמכרות, קשה מאוד לצאת ממנה. והרי כולנו באותה סירה, כולנו "חוטאים" בדפוסי התנהגות קבועים גם אם הם מזיקים לנו.
התשובה היא שיש תקווה! המוח שלנו הוא הפלא הגדול ביותר והמתנה הגדולה ביותר שלנו. הוא אמנם עשוי להזיק לנו בגלל דפוסי ההתמכרות שלו אך אם נפעיל אותו ונטפל בו נכון, הוא יכול להועיל לנו עד מאוד. הוא בהחלט עשוי להיות ה"כרטיס" שלנו לאושר!
המוח כ"מכונה גמישה"
למרות נטיית המוח להתמכר לחומרים הנוצרים בו יש לו גם תכונה מופלאה והיא הגמישות שלו. המוח שלנו הוא מכונה מסתגלת, גמישה ולומדת. על ידי הבנה ומודעות לדרך בה המוח פועל וע"י שינוי פעיל ומודע (והתמדה כמובן), נוכל לאט לאט לנטרל את הצורך בחומרים הכימיים המופרשים בעת ביצוע דפוס התנהגות מסויים. יתרה מכך, יש סיכוי טוב "שקשרים" מסויימים בין אזורים שונים במוח שהיו אחראים על הדפוסים השליליים שלנו יתנוונו!!!
יש לנו סיכוי לעשות עבודה כל כך טובה עד שנוכל להצליח "להרדים" את אותם אזורים במוח האחראים על התנהגויות לא רצויות שלנו. אתם מסוגלים לדמיין איזה עולם ואיזו מציאות תהיה לנו אם לא נגיב בעלבון על כל מילה שהאחר אומר לנו? איזה מושלם זה יהיה אם נצליח לשלוט בתגובות הכעס האוטומטיות שלנו? בהתפרצויות שלנו, בחוסר הביטחון שלנו, במחשבות השליליות שלנו, ב"ראיית השחורות", בכל הדפוסים השליליים המנהלים אותנו? איזה עולם יהיה לנו אם נרגיל את מוחנו "לחשוב חיובי" ואז הוא "יתמכר" לחיובי ויתפתח בכיוון הזה…
אם כן התשובה הטמונה בגמישות המוח, באקטיביות שלנו ובבחירות המודעות שלנו כבני אדם עשויה להיות כרטיס הכניסה שלנו לחיים עשירים ומאושרים יותר. וכמו שכתב כל כך יפה אביתר בנאי "יש לי סיכוי להינצל, אני יודע. אני אוכל להתעורר להתפכח"…
בעידן ה"ניו אייג'" שאנו חיים בו אנו שומעים כל כך הרבה מורים רוחניים שמנחים אותנו "לחשוב חיובי". הרי כולם משתמשים במשפטים כמו "מחשבה יוצרת מציאות" או "נבואה שמגשימה את עצמה". ישנם מדריכים רוחניים שאף אומרים לנו לעשות דברים "הזויים" כמו לעמוד מול המראה כל יום ולשנן מנטרות חיוביות.
אני חייבת לומר שתמיד היו לי הסתייגויות מהדיבורים בסגנון הזה. הייתה לי תחושה שמי שמבקש ממני לעשות את הדברים האלה פשוט מזלזל באינטליגנציה שלי… והרי זה ממש "אידיוטי" לדקלם מנטרות חיוביות מול עצמי במראה!!! היום, לאחר הכרות קצרה עם רזי המוח ונפלאותיו, אני מתחילה להבין את המטרה של הפעולות הללו. הרי כדי להניע תהליך כזה, לפעמים יש צורך בתרגול "אידיוטי" שכזה מכיוון שזהו בעצם סוג של "אימון כושר" למוח. אנחנו מטפלים בגופנו, מזינים אותו, עושים ספורט (טוב, אולי רק חלקנו עושים ספורט…) אבל אף אחד מאתנו לא ממש מטפל במוח באופן יזום ומודע.
ואולי זהו הסוד? להבין מה המוח צריך, לטפל בו, לאמן אותו ולבנות אותו מחדש כך שהוא יוכל לשרת אותנו באופן הכי חיובי שאפשר?
המסע המרתק הזה אל המהות האנושית הפנימית פותח צוהר לעולמות חדשים והבנה שהתהליך המיוחד הזה של מתיחת התודעה שלנו אל מעבר לגבולות שהיו לה היא מופלאה ומרתקת ותלויה אך ורק בנו.
כמה נפלא להגיע להבנה שאנו יכולים ליצור את סוג מחשבותינו ופעולותינו. שאנו בעצם יכולים לבחור מי ומה אנחנו רוצים להיות. אנחנו יכולים לברוא את עצמנו ואת זהותנו כרצוננו, לא כקורבנות של מציאות שמכתיבה לנו מי נהיה וכמה מאושרים נהיה.
אנחנו יכולים להיות אלה ששולטים בכל האספקטים בחיינו ובוראים את המציאות שלנו !!! ה-ל-לו-י-ה.
