אחד הנושאים הקשים והכואבים ביותר בזוגיות הוא נושא הבגידה. זוגות שחווים משבר שכזה מתקשים מאוד לחזור ולתפקד כזוג. פעמים רבות נותרים משקעים רגשיים עמוקים, צלקות שמעיבות על הזוגיות לאורך זמן. בעצם, הבגידה יוצרת מין חומה בין השניים שיש ללמוד להוריד אותה. כאן תהליך של ליווי של גורם מקצועי חשוב מאוד וקריטי.
חשוב לציין שכאשר אשתמש במאמר זה במילה הצד ה"בוגד", אותה מילה תכתב במרכאות מכיוון שאינני מאמינה במתן תווית כלשהי לאנשים בשל התנהגות כזו או אחרת. המטרה כאן היא לא לצלוב אף אחד אלא לתת סקירה על מצבי משבר שונים בין בני זוג.
כל התנהגות, ובכלל זה בגידה מצביעה על צורך אנושי. לעיתים זו זעקה לעזרה, לעיתים זו חולשה אנושית, לעיתים זו הצהרת כוונות. לכן אתייחס לכך בחמלה הראויה. עם זאת, עדיין אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש צד שנפגע אנושות וחשוב לשים את הזרקור על כך.
אם מביטים סביב ניתן לזהות מספר סוגים של בגידות:
- סוג אחד הוא "הבגידה הסדרתית". בגידה סדרתית מחולקת לשניים: אנשים שנקרית בפניהם הזדמנות להשתעשע, והם לוקחים אותה ללא היסוס. וישנם גם "בוגדים סדרתיים" שבאופן פעיל מחפשים את הריגושים הללו מחוץ לבית.
- סוג שני הוא "הבגידה ארוכת הטווח". בגידה שנמשכת לאורך שנים, פעמים רבות עם בן זוג קבוע. אותו "בוגד" הוא אדם שחי סוג של חיים כפולים. מצב כזה מעיד באופן ברור על בעיה מהותית מאוד בזוגיות, בעיה שחשוב לבדוק אותה לעומק.
- סוג שלישי הוא סוג של בגידה שמוגדר כ"מעידה חד פעמית". אותו "בוגד" חי בסך הכל בזוגיות מאושרת אך בשלב מסויים בחייו, חלה דעיכה, הוא אינו מסופק, נכנס למשבר או מגלה סוג של סקרנות שמוביל אותו בסופו של דבר כמעט בלי משים לבגוד.
הסוג הראשון של ה"בוגדים" אלה אנשים מהסוג שמתקשה לקפוא על השמרים, שמשתעמם מהר ומחפש כל הזמן את הדבר הבא. אלה אנשים שמחפשים ריגושים, שהמוטו שלהם הוא "חיים רק פעם אחת", אנשים שזקוקים לחיזוקים מתמידים ומחפשים אותם בכל אינטראקציה אפשרית. בני הזוג של אותם אנשים לרוב מכירים את אופיו של בן הזוג אך מעדיפים להעלים עין, לא לראות את האמת או לחיות בסוג של הכחשה. לעיתים הדבר נעשה מתוך חולשה ופחד להישאר לבד, לעיתים מתוך נוחות, כל אחד ומניעיו הוא.
"בוגדים סדרתיים" מהסוג הזה יתקשו מאוד לרסן את עצמם, לשנות את מהותם ולחיות במצב מונוטוני לאורך זמן. בסופו של דבר אם הם לא יעשו עבודה פנימית מאוד משמעותית וירצו להשתנות הם לא יוכלו לנווט את הצורך שלהם בריגושים ובשינוי לאפיקים אחרים ויחזרו על אותו דפוס הרסני שוב ושוב. חשוב שבן הזוג של סוג ה"בוגד הסדרתי" יעשה תהליך של חשיבה עמוקה ויגיע להחלטות על האופן בו הוא רוצה לחיות את חייו ועם מה הוא מוכן להתמודד. עם אותה החלטה יהיה עליו לחיות בסופו של דבר.
הסוג השני – זה הסוג שחי חיים כפולים. זהו מצב בעייתי ביותר. אותם אנשים בעצם התרגלו לחיות בשני עולמות. הם למדו לקחת את הטוב מכל עולם ולמדו שאפשר להיעלם כאשר פחות טוב להם. אלה אנשים שמעוניינים לשמור על שלמות משפחתית מחד, אך לא לוותר על זוגיות אחרת שמספקת להם ריגושים, שמספקת להם צרכים אחרים שלא באים לידי ביטוי בבית המקורי. הם למדו לחיות רגל פה רגל שם, כמו נוודים, למדו לשקר לכולם. לבן הזוג, לילדים, לחברים ולכל מי שלא נמצא בסוד העניין.
אותם אנשים בעצם משלמים מחיר כבד מכיוון שהם אף פעם לא באמת מרגישים בבית, הם אף פעם לא נחים, תמיד צריכים להיות דרוכים, לחפש את השקר הבא, לתמרן את הזמן כדי להיות עם בן הזוג הלא רשמי שזקוק להם ושנשאר לבד חלק גדול מהזמן. מוטלת עליהם המשימה לרצות את שני הצדדים ובעצם לעבוד מאוד קשה בלי להרגיש אף פעם את התחושה הבסיסית שאומרת "אני במקום שלי, אני בבית". בכל מקום שהם נמצאים, התחושה לא שלמה, חלק מהם תמיד נשאר במקום האחר…
כאשר מתגלה בגידה כזו, המשבר כל כך עמוק שיש קושי עצום לצד הנבגד להתאושש ממכה כזו. להתאושש מהעלבון הצורב, מההשפלה, מכך שכל כך הרבה שנים הדבר נעלם מעיניו, כל כך הרבה שנים הונו אותו, זלזלו בו, לא נתנו לו את המקום הראשון שכל אדם זקוק לו כל כך בקשר זוגי.
העבודה של שיקום זוגיות אחרי בגידה מהסוג הזה צריכה להיות עבודה בה שני הצדדים מגויסים בכל מאודם לתהליך. השיקום כאן יהיה ארוך ומתיש והזוג צריך להפגין רצון מאוד גדול להשאר יחד ולבנות מערכת זוגית חדשה מהיסוד. במקרה כזה צריך להרוס הכול ולבנות מחדש קשר מכבד, פתוח, ויציב שרואה ומתחשב בצרכים של שני הצדדים.
הסוג האחרון של בגידה הוא הסוג היותר קל לשיקום. הפגיעה בבן הזוג הנבגד היא אמנם קשה מאוד, אך השיקום אפשרי, חשוב ובמקרים רבים אף מעצים.
פעמים רבות אחרי עבודה אינטנסיבית, הזוגיות מגיעה למקומות חזקים ויציבים הרבה יותר משהייתה לפני הבגידה. במצב כזה אין בעיה קשה בחיבור בין השניים אלא בסיטואציה שנוצרה ביניהם. ברגע שאותה סיטואציה משתנה, התחושות משתנות, הקשר מתאוורר ומקבל זריקת מרץ.
במהלך העבודה עם זוגות כאלה, אנו פותחים את המקומות החסרים שכשלו ושבגללם קרתה הבגידה. בני הזוג לומדים האחד את השנייה מחדש, את הצרכים האחד של השנייה, לומדים איך לספק את אותם צרכים, איך לבקש, איך לדבר, איך לשחרר ואיך ליצור שיתוף אמיתי שימנע הישנות מקרה כזה בעתיד.
מה שחשוב לציין שגילוי של בגידה הוא תמיד קשה מנשוא. זהו תהליך מטלטל, לעיתים עוצמתי כמו תהליך של אובדן. לנבגד זהו אובדן אמון בעצמו, בעולם, בבן הזוג. הקרקע נשמטת מתחת לרגליים, שום דבר לא יציב, הבטחון העצמי נעלם, שום דבר לא כפי שהיה… הצד הנבגד צריך ללמוד מחדש להכיר את עצמו, לחזק את עצמו, להבין, מה קרה, איך קרה, ומשם להתחיל לבנות את עצמו מחדש.
במקרה כזה חשוב לתת לצד הנפגע את כל התמיכה והאמפתיה שהוא צריך ובסבלנות רבה להתחיל לבנות חיים חדשים, מערכת זוגית חדשה, אחרת, משופרת.
אז יקיריי, אל ייאוש. אם נקלעתם למשבר אל תמהרו להגיב מתוך הבטן. עצרו, חישבו, פנו לעזרה. יש דרך לצאת מהמשבר הזה אפילו טוב יותר מכפי שנכנסתם שהרי כל משבר הוא הזדמנות לצמיחה, להתחזקות, לשינוי, לשיפור…
