"אין לי חשק לעבור את השבוע הזה, לא בא לי ללכת לעבודה, משעמם לי, אני מרגישה תקועה ולא יודעת איך לצאת מזה, נמאס לי!!!"… כך מקטרת באוזני חברה שנמצאת באנרגיה נמוכה כבר תקופה ארוכה. בכל יום ראשון באופן קבוע היא נכנסת לדכדוך וקיטורים כי "צריך ללכת לעבודה" ו"אין ברירה" ואז… ממשיכה עם אותה התנהלות איטית וכבויה במשך השבוע ללא שמץ של חדווה או התלהבות. אין לה כוח לבוס שלה, אין לה כוח לבן זוגה, אין לה כוח לילדים ובוודאי שלא לעצמה… היא מתנהלת בעצבנות וחוסר מנוחה וכל הסביבה שלה נצבעת בצבעי המלחמה השקטה הזו – נגד הבחירות ה"פרקטיות" והמחוייבויות. כי לכולנו יש את הצורך האנושי הזה לחיות חיים מלאים בתוכן ובמשמעות. לחיות בתשוקה, בהתלהבות, בחופש ובבחירה…
כבר שנים שהיא משוועת לשינוי אבל לא באמת עושה עם זה משהו. "למה שלא תעשי איזשהו שינוי? אני שואלת אותה. מה מונע ממך לנסות למצוא משהו שיעורר בך תשוקה, שישמח אותך?
"השתגעת???" היא מתבוננת בי בתימהון. "ומה עם הפיצויים? שאני אתפטר? ומה עם כל השנים שהשקעתי במקום? ועכשיו אעזוב בלי לראות שקל??? כל כך הרבה זמן בזבזתי במקום הזה." ומייד הוסיפה גם בנחרצות, "אני לא מוכנה להפסיד!"
חייבת לומר שהפרספקטיבה הזו מדהימה אותי כל פעם מחדש… איך יכול להיות שאנחנו מוכנים לסבול ולא לשנות את חיינו, משלמים בבריאות שלנו, מוותרים על האושר שלנו, על שמחת החיים ועל היצירתיות שלנו. אנחנו משלמים מחירים במערכות יחסים שהולכות ודועכות (יחד איתנו), ובאופן כללי מאבדים את הזמן היקר שקיבלנו בחיים האלה, אבל בכל זאת… לא עושים שינוי בגלל כל מיני סיבות מוזרות ואף פרדוקסליות..
"כן, את צודקת", היא דומעת. "אני יודעת שאני צריכה לעשות משהו… אני יודעת…" וכך עוברים להם עוד כמה חודשים ללא כל שינוי נראה לעין.
נשמע מוכר???
רבים מאיתנו נמצאים במקום הזה של התנהלות מכוח האנרציה, הן בעבודה, הן בזוגיות… הסיבות לכך הן רבות ומגוונות אבל חשוב לדעת שאף פעם לא מאוחר להתנער, להתעורר… הרי אם נחשוב על זה באמת לעומק, אנחנו כאן בעולם הזה רק לרגע… ואני שואלת למה שלא נתחיל לצבוע את חיינו בצבעים יותר מלהיבים? למה שלא נחפש (ונמצא) את מקורות ההנעה והתשוקה שלנו ונתחיל "לעוף" איתם למקומות אחרים? יש אנשים שעושים את זה – למה שזה לא יהיה אני? למה לא את או אתה?
כן אני יודעת, תמיד יהיו את אלה שיגידו "זה נאיבי, ילדותי ולגמרי לא מציאותי. אלה החיים וצריך ללמוד להשלים איתם ולעשות "מה שצריך"… ואני רוצה לשאול את אותם סקפטיים, ו"מציאותיים" – מהי מציאות והאם יש רק אחת כזו? למה שלא נבחר לנו מציאות מועדפת וניצור אותה לעצמנו? (או לפחות ננסה…).
גם אני הייתי במקום המשתק הזה של התבוססות במקום אחד, של פחד לשנות, פחד מהלא נודע, של חיבור למחשבה שאומרת "זה מה שיש וצריך לקבל את זה ולחיות עם זה". הייתי במקום הזה שחושש לעשות צעד שאולי מאוחר יותר יתברר כטעות ש"תעלה לי ביוקר" – אני מכירה את המקום הזה היטב. אבל אני יכולה לומר שאחרי התהליך שעברתי, ביום שבו התגבשה בתוכי ההחלטה המאוד ברורה של איך אני לא מוכנה לחיות את חיי, נכנסתי למקום מאוד מאוד שקט, כמעט מדיטטיבי. במקום הזה הפחד איבד את קולו מחריש האוזניים ורק אז יכולתי להתחיל לצעוד לאן שרציתי. מתוך השקט הזה שהיה בתוכי, הסכמתי באופן העמוק ביותר לשלם את המחירים הנדרשים כדי לעשות את השינוי ולחיות את החיים שאני מייחלת להם. ו… רק אז התחלתי לעוף.
אז אני רוצה להזמין גם אתכם להתחיל לקלף את השכבות, אפשר לעשות את זה. אפשר לחפש את גרעין התשוקה הפנימית שבוערת בכם וללכת על זה בכל הכוח ועם כל ההתלהבות ואז… להתחיל לחיות את החיים שלכם כפי שהם אמורים להיות.
איך מתגברים על הפחד אתם שואלים?
התשובה לשאלה גדולה זו מורכבת מאוד. כל תשובה שאכתוב כאן לא באמת תיתן את התמונה הברורה של התהליך המשמעותי הזה שקורה כשנפרדים מהפחד או כשלפחות לא נותנים לו לומר את המילה האחרונה.
כל מה שאני יכולה לומר הוא שזה תהליך עמוק, מורכב, מרתק ומשמעותי מאוד להתפתחות שלנו כאנשים בוחרים שמנווטים את חייהם עד כמה שניתן.
אחד מהדברים שכדאי לנו לאמץ בתור כלי שיחזק אותנו בדרכנו הוא אמונה… חשוב שנאמין ביקום, שנסמוך עליו בצורה פשוטה ועמוקה וכמעט נאיבית ומשחררת שמה שקורה לנו, קורה אך ורק לטובתנו. זה בעיני אחד הצעדים הראשונים שעוזרים לנו להגיע לבחירה מודעת ושקטה. אני בוחר/ת באופן ברור מאיזו זווית לראות את הדברים (וגם אם זה לא "נכון" בעיני אחרים, זו הבחירה שלי ואני נאמנ/ה לה). ואז אני יכול/ה להרפות משליטה ופשוט להאמין (נסו להיכנס לאנרגיה הזו. מרגישים איך הגוף מתחיל להיות קצת יותר רפוי?). עוד חשוב שנבין ברמה הכי עמוקה שיש לכל אחד מאיתנו מסלול חיים מיטבי שממתין לו. ולדעת ידיעה ברורה שבכל אחד ואחת מאיתנו יש את הכוח והיכולת ליצור את החיים שהוא או היא היו רוצים לעצמם.
עוד חשוב שנתחיל להסתכל על החיים כעל סיפור שאנחנו הסופרים שלו. זה תהליך קסום של גילוי הדרגתי של הזווית הייחודית ממנה אני בוחר/ת לספר את סיפור חיי. התהליך הזה חושף רבדים עמוקים של כמיהה. תהליך
של איסוף כל חלקי החיים שלנו למקשה אחת שיוצרת לאט לאט ישות אחרת לגמרי.
ולסיום הנה קלישאה – תעשו איתה מה שאתם רוצים. החיים קצרים ועם זאת מופלאים וקסומים אם רק נדע לבחור את המשקפיים הנכונות לנו.
איך עושים את זה?
לאט ובזהירות :-). הופכים להיות אדם שבוחר את הדברים שישפיעו עליו. אני מזמינה אתכם להתבונן על העולם סביבכם בעיניים של ילד ששק חוויותיו עדיין ריק ומתוך אותה התבוננות נקייה להתחיל לאסוף לשק החוויות שלכם
רק את הדברים שאתם בוחרים לקחת איתכם. ממש התחילו את זה כמשחק, כשעשוע ביניכם לבין עצמכם. קורה לכם משהו טוב? תדמיינו שאתם מכניסים אותו לשק שלכם, ממש דמיינו איך השק שלכם מתמלא בכל טוב… ואם קורה לכם משהו פחות טוב, תלמדו מזה משהו, תשתהו על זה רק לרגע ואז השליכו את אותו דבר רע הצידה. הוא כבר לא משרת אתכם יותר ולכן לא ייכנס לשק שלכם. חשוב להקפיד לאסוף לאותו שק חוויות דברים מוחשיים ומציאותיים – "פרקטיים" לצד דברים מיוחדים, לא מחוברים למציאות, דברים שיוצרים את הריגוש, את השוני, את הקסם הייחודי שבעולמכם. אז מלאו לכם שק שמשלב את המציאות עם הדמיון, שמשלב פרקטיות ופנטזיה, חלומות והגשמה.
אותם דברים שאספתם לכם לתוך שק החוויות, ייצרו את העולם הקסום ששייך רק לכם, ואז – אני מבטיחה – תחושו תחושות התרגשות והתעלות, היצירתיות שלכם והתשוקה לחיים יחזרו. שק החוויות שלכם ימשיך להתמלא בעוד ועוד דברים שלא חלמתם עליהם אבל אתם ממש לא תרגישו שהוא כבד. אתם תיהנו "לסחוב" אותו וכך תהפכו עם הזמן להיות אדם שבוחר את דרכו ואת המטען שהולך איתו…
וכל זה – בידיים שלכם. הייתם מאמינים???
וכמובן שיש עוד תהליכים ובחירות שאפשר לעשות בדרך כדי ליצור שינוי בחיים. אם תרצו לקרוא עוד על השינויים שאנחנו יכולים לעשות בעצמנו על מנת להגיע למקום הבוחר הזה, תוכלו להוריד חינם את המדריך לשינוי שכתבתי.
ומה שנותר לי לאחל לכם הוא שיהיו לכם חיים מלאי משמעות. אמן.
