היום אני רוצה להזמין אותך להתבונן היטב על העולם שמסביב. אפשר להבחין בסוגים שונים של תקשורת שמתרחשים בעולם. תקשורת בשפת גוף, במבט עיניים, שפת הסימנים, תקשורת בכתב ותקשורת מילולית. כל יצור בעולם יוצר סוג של תקשורת בין אם אנו מזהים אותה או לא.
כוחה של תקשורת מילולית
כולנו משתמשים בתקשורת מילולית באופן שוטף בחיי היום יום שלנו. אנחנו מקווים שמה שאנחנו אומרים תבהיר לזולתנו את צרכינו, תחשוף את חולשותינו אבל לצערנו פעמים רבות, למרות שביטאנו אותם במילים, הם נחשפים באופן מעוות. מן הסתם כולנו עברנו לפחות פעם אחת בצורה כזו או אחרת בה ניסינו לומר משהו והבינו אותנו אחרת לגמרי ממה שהתכוונו…
למה זה קורה? מדוע אנו לא מובנים למרות שאנו אומרים במילים מפורשות את מה שרצינו? האם האדם שעומד מולנו (בהנחה שהוא דובר את אותה שפה) לא אמור להבין אותנו?
התשובה היא פשוטה. כל דבר שאנו חווים בעולם, מעובד על ידי כל אדם באופן שונה בגלל הבדלי מנטליות, חוויות חיים שונות, מבנה אישיות וכו'… אותו משפט עשוי להיות מובן באופן אחד ע"י אדם אחד ובאופן שונה לחלוטין ע"י אדם אחר.
אם כך, בהתחשב בהבדלים בין בני האדם, האחריות היא שלנו כמעבירי המסר – לוודא ולבדוק שהבינו אותנו נכון, שהפרשנות של העומד מולנו לא תסלף ותעוות את הדברים להם התכוונו. שהרי לעיתים תקשורת דומה לכדור שלג המתגלגל במדרון, גדל ותופח עד שמגיע לתחתית ומתפרק בקול תרועה גדול. חשוב לדעת שזו לא מכת גורל ושניתן להימלט מאי ההבנות הללו הנוגסות בכל חלקה טובה במערכות היחסים שלנו.
אבל… אפשר אחרת. אפשר לעצור, לבדוק ולוודא שדברינו לא הוצאו מהקשרם. אפשר ללמוד ולתרגל תקשורת נכונה שתעצור את כדור השלג בתחילת הדרך, שלא תאפשר לו לגדול ולהתפתח ולהגיע לממדים מפלצתיים בלי שבכלל התכוונו להגיע לשם…
חשוב להבין שלעיתים אדם מתכוון להביע את צרכיו אך בדרך לא דרך אומר אותם באופן שלא מאפשר לצד שממול לקבל או אפילו לרצות להבין אותו. אם רק היינו מבטאים את צרכינו המדויקים במקום להאשים, לבוא בתלונות, להפנות אצבע מאשימה, הסיכוי שהצד השני היה מאזין בלי להיכנס למגננה או לאטום את עצמו היה גדול פי כמה.
איך לנסות להימנע מהקצר הזה בתקשורת?
- לדבר באופן שלא משתמע לשתי פנים. יש מצבים בהם תקשורת דומה לשיחה בין שני אנשים שדוברים שפה אחרת לגמרי. באופן לא מודע אנחנו אומרים משהו שעשוי להשתמע לשתי פנים ולא מבינים מדוע הצד השני מתרעם ונכנס למתקפה או מגננה. הרי אם היינו עוצרים לרגע וחושבים, פעמים רבות היינו יכולים לעצור מריבה מיותרת שהתפתחה רק בגלל שדברינו לא הובנו נכון…
- לדבר בשפה ברורה. פעמים רבות אנו לא מבטאים באופן ברור את צרכינו אלא משתמשים במילים מעורפלות שלא מגדירות בדיוק מה אנחנו רוצים או צריכים. לרוב השדר שעובר לצד השני הוא רק האינטונציה ומה שנותר למאזין לעשות הוא לתת את הפרשנות שנראית לו אותה הוא שואב מתוך עולמו הפנימי.
- להיות במודעות ולקחת אחריות על המסר שעובר מאיתנו ולדבר צרכים… אם רק היינו מקפידים להיות במודעות ובאחריות לשדר היוצא מאיתנו, אם רק היינו מקפידים על האינטונציה של דברינו, על הדיוק של תוכן הדברים, אם רק היינו מדברים על הצרכים שלנו במקום להעביר ביקורת, אולי היינו מצליחים להבהיר לצד השני את מה שרצינו לומר ולא נכנסים לתסכולים ומצוקות.
קיימים שני סוגי תקשורת אפשריים לבחירתנו:
"התקשורת האנושית"- לרוב מתבטאת בתקשורת אוטומטית, ללא מחשבה תחילה
"התקשורת האישית"- תקשורת מקרבת, מעודדת שיח, שיתוף פעולה ואמפתיה
מאפייני ה"תקשורת האנושית":
- העברת ביקורת – למה את אף פעם, את ממש…
- העמדת תנאים ואולטימטומים – רק אם אתה תעשה אוכל לתת בחזרה…
רק אם תהיה נחמד, אפסיק להחמיץ פנים. - שימוש בשלילה – אתה לא עוזר לי, אני לא רוצה, לא אכפת לי…
- מרוכזת בי – אני רוצה, אני צריך, אני חייב, אני נעלב…
מאפייני התקשורת האישית:
- הבעה ברורה של צורך – אני זקוק/ה ל… הייתי שמחה ש… חשוב לי ש…
- בקשה מתוך מקום של הבנה שייתכן שרצוני לא יסופק – האם את/ה מוכן/ה?
- שימוש באמפתיה וצרכים – העברת הכדור לצד השני ע"י שימוש באמפתיה והבנה בשלב ראשון וע"י הבעת צורך בשלב שני כגון אני מבין/ה ש… אבל חשוב לי שדברים ייראו אחרת.
- שימוש במקרה חיובי שקרה בעבר והבעה מפורשת של צורך – אתמול היה מאוד נחמד ש… אתה חושב שנוכל לעשות זאת שוב? או אני אשמח אם נעשה זאת שוב גם היום…
כאשר אנו משתמשים ב"תקשורת האישית", אנו מאפשרים לשני להיות מי שהוא גם אם זה לא מוצא חן בעינינו ובזה אנחנו מאפשרים לו להיות שליו, להיות מאושר, לא להיות מאוים כך הוא יכול לפעול ממקום של כוח ורצון פנימי ולא מכורח ותסכול. שהרי מהו אושר? אושר קורה כאשר אנו יכולים להיות מי שאנו באמת ויכולים להיות חופשיים לפעול על פי רגשותינו. ברגע שנאפשר זאת לעומד מולנו, הוא ירגיש את הפרגון והמתנה שאנו מעניקים לו וכך יוכל להיות מאושר בלי הצורך להתגונן, לתקוף חזרה, להתכנס, או להרגיש רע שהרי אנחנו נותנים לו את הכבוד וחופש הבחירה לספק אותנו (או לא). מתוך החופש הזה הנתינה תמיד תהיה אמיתית, עמוקה ונכונה יותר.
לסיכום, כדי להשיג תקשורת זורמת, משתפת ונוחה עם הפרטנרים שלנו לחיים עלינו לעשות מספר דברים:
- לצאת ממודל התקשורת האנושית האוטומטית ולפחות בשלב הראשון להפעיל מודעות תוך כדי שיחה עד שסגנון התקשורת המבוקר יהפוך לחלק מאיתנו (סוג של אימון אישי).
- תמיד לקחת אחריות על דברי ולוודא שהובנתי נכון.
- לדבר על הצרכים שלי ולהתמקד בעצמי במקום לבקר, להאשים ולהתלונן.
- להשתמש בשפה מדויקת ובשפת האני ואף פעם לא עם אצבע לכיוון האחר.
- להימנע משיח של חירשים ולהקפיד על אינטונציה נכונה.
בהצלחה!
על סוגים נוספים של תקשורת ניתן לקרוא כאן
